שיקום אקולוגי בסקאלה רחבה: מסדרון אקולוגי-חקלאי במרחב העמקים הצפון מערביים, אבוקדו מילופרי

פרטי הפרויקט

תיאור מלא

תקציר הפרויקט: בישראל המצטופפת השטחים החקלאיים מהווים מרחב פתוח הכרחי למעבר בעלי חיים בין שטחים טבעיים. העיבוד האינטנסיבי בחלקות חקלאיות מונוקולטוריות וצפופות הופך את המרחב המעובד לעוין עבור מינים רבים. כמענה לאתגר נכתבה בתאגיד מילופרי, המהווה שותפות של עשרות ישובים ושותפויות חקלאיות של מגדלי האבוקדו וחולש על כ 120 קמ”ר של במרחב העמקים הצפון מערביים של ישראל (מראש הנקרה ועד למפרץ חיפה), הוראת גידול המטמיעה עקרונות אקולוגים לשלבים שונים בגידול האבוקדו (2019–2021). באמצעות עידוד החקלאים לשימוש בתערובות כיסוי מגוונות בין שורות המטע, שימוש בכיסוח במקום בהדברה, פריצת פתחים בגידור ושיקום משארי שדה (שטחים בלתי מעובדים בתוך או בצמוד למשבצת החקלאית) הגדלנו את כושר הנשיאה של השטח החקלאי למגוון ביולוגי, תוך תמיכה בשטח המניב. הדרישות האקולוגיות ההולכות ומתהדקות בתקינה האירופית המחייבת את החקלאים היצואנים החברים בתאגיד, פתחו הזדמנות לשיקום נרחב של שטחי השוליים קטנים המתחברים זה לזה ליצירת מסדרון אקולוגי רציף ראשון מסוגו בישראל. למיזם חברו לתאגיד ולמכון דש”א גם איגוד ערים גליל מערבי, ובשנים 2021–2024 בוצע בשטחי האבוקדו של התאגיד סקר למיפוי כאלף משארי שדה פוטנציאלים לשיקום, ובעקבותיו פרויקט שיקום בעשרות מטעים ליצירת רצף תפקודי של בתי גידול יציבים שיאפשרו התבססות ומעבר של בעלי החיים במרחב המעובד. את השיקום ליווה ניטור של מאביקים מעופפים (בשיתוף המעבדה האקולוגית לניטור אנטמולוגי במוזיאון הטבע שבאוניברסיטת תל אביב ובמימון של רשות הטבע והגנים). תוצאות הניטור הראו עלייה מובהקת בעומס המאביקים במרכז המטע שלצידו משאר משוקם ביחס למטע שלצידו משאר לא משוקם, כמו למשל תעלת ניקוז. תוצאות המחקר מצביעות על פוטנציאל לתועלת נוספת של השיקום, בהגדלת היצע המאביקים לאבוקדו, נוסף לתרומה לקישוריות המרחבית. רכיבי השיקום כללו הפסקת הריסוסים הכימיים ומעבר לניהול עשבייה באמצעות כיסוח סלקטיבי, טיפול במיני צומח פולשני, פתיחת פתחים בגידור, ושתילה של כ 60,000 שתילים ממעל ל–90 מיני בר מקומיים, עצים שיחים ובני שיח, שימשכו בעלי חיים ויעודדו אותם לחצות את המרחב המעובד. במסגרת הפרויקט הוכנו תוכניות שיקום מפורטות לכ-200 חלקות, בשטח מצטבר של כאלף דונם, בתחומם של 27 משקים. לכל חלקה הותאמה תוכנית שיקום פרטנית, שהביאה בחשבון את אופי החלקה (“טיפוס השאר”), מיקומה במרחב, המערכת האקולוגית עליה היא ממוקמת וצרכי המשק החקלאי. העבודה מול בעלי עניין רבים, 27 ישובים ואגודות חקלאיות, ובשטח גאוגרפי גדול חייבה את המכון לפתח מתודולוגיה מפורטת לביצוע פרויקטים בעלי אופי מורכב. המסמך הנוכחי מסכם את המתודולוגיה שפיתחנו לצורך עמידה באתגר של תכנון מסדרון אקולוגי-חקלאי ראשון מסוגו בארץ, מסדרון שיענה הן על הצרכים האקולוגים והן על דרישות התקנים תוך שמירה על האינטרסים החקלאיים ותמיכה בשטח המניב. בחלקו הראשון של המסמך מוצג רקע כללי קצר על פרויקט “מגוון ביולוגי במשקי מילופרי”, שפרויקט שיקום המסדרון מהווה חלק ממנו. בפרק השני מוצגת המתודולוגיה שפותחה לחלקו הראשון של הפרויקט (משארי שדה שלב א’, 2022-2023) על ידי אבישר וקורן. לאחר הביצוע שהושלם בקיץ 2023, ובמקביל לגיוס כספים בהובלת איגוד ערים לאיכות סביבה גליל מערבי, בוצע שלב של לימוד מעמיק והסקנת מסקנות מתהליכי התכנון והביצוע. תהליך ההתייעלות כפי בא לידי ביטוי במתודלוגיה המשתנה מתואר בחלקו השני של המסמך (משארי שדה שלב ב’, 2023-2024) ופותח על ידי אבישר וחסין. ביצוע שלב ב’ של הפרויקט היוצא לביצוע בימים אלה מיישם את התהליך המתואר. רוח התקופה והמשברים הסביבתיים להם אנו עדים דורשים מאתנו לנהוג באחריות כלפי הטבע, הקהילה שלנו והדורות הבאים, שעתידם יובטח רק בסביבה בה המערכות האקולוגיות, והמגוון הביולוגי בו הן תומכות, ימשיכו לתפקד. הפרויקט הנוכחי מניח את המתודולוגיה לשיקום שטחים רבים במקביל, בזול וביעילות. אנו מקווים מאוד שהוא יסלול את הדרך לפרויקטי-שיקום נוספים בקנה מידה גדול, חקלאיים ואחרים, כפי שמתחייב בצו השעה. שותפים: מילופרי: שגית חיים, אלמוג פלור, תמיר קרימר ואורי כובס. איגוד ערים לאיכות סביבה גליל מערבי: יעל הארטמאיר, איתמר יפה ולורנס עמאר. משקים (מצפון לדרום): סאסא: ירון רזיאל; איילון: דוד גלברד; חניתה: ינקי ליטני; ראש נקרה: נורית פולין; מצובה: ג’וני עג’מיה; גשר הזיו: אביאל זר– אביב; יחיעם: נאזם ביסאן; סער: ינאי שייף; כברי: יריב רניה; עברון: שחר גרינברג, צור רוזנברג; געתון: תומר לוי, אורי סטאלוס; נס עמים: דניאל שמואל; שמרת: יריב פורת; אבוקדו בשפע: יריב פורת; חוות הניסיונות מו”פ משרד החקלאות: יעל בר נוי ותמיר פורת; פרוד: סבי דובין; עין המפרץ: דרור גלזר, אילן שחף; יסעור: שחר גולדברג, משה מקורי; כפר מסריק: יואב גירש; אפק: שחר גולדברג, ממדוח סכראן; שער העמקים: שלומי דרורי; רמת יוחנן: ארז צוקרמן, מיכאל פרידקין רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי: אורלי גבישי, אריאלה בצלאל, ברק ברייננברג. מאגרי אשר: ערן קולקבסקי.