אקו-אופ

תקציר הפרויקט:

מלחות החוף בישראל:

לרצועות צומח בכלל, ולרצועות צומח מעוצה בגדות הנחל בפרט, יש תפקיד משמעותי באספקת שירותי מערכת אקולוגית לאדם. רצועת צומח מעוצה בגדת הנחל מהווה מסננת פיזיקלית וכימית למזהמים ממקורות מתועשים, עירוניים וחקלאיים, מווסתת שיטפונות, משפרת את איכות המים בנחל, מגדילה את יציבות הגדה ושומרת על מורפולוגיית הערוץ. רצועות צומח מעוצות גם ממתנות את טמפרטורת הסביבה, משפרות את החוסן האקלימי של סביבתן, מגדילות את המורכבות המבנית של בית הגידול, מחזקות את מארג המזון ותומכות במגוון הביולוגי המקומי. רצועות מוצלות לאורך הנחלים מעניקות שירותי תרבות לאוכלוסייה המצטופפת, ומשפרות את חוסנה הפיזי והנפשי. עם זאת, רבות מרצועות הצומח לאורך הנחלים בישראל פגועות עקב פעילות האדם. חלקן הגדול נטוע במינים לא מקומיים שאינם מאפשרים התפתחות של צומח נמוך וסבוך המגן על הגדה ומייצר את מירב התועלות הנוספות. בכדי ליהנות משלל שירותי המערכת האקולוגית שרצועת צומח מעוצה בגדות הנחלים מציעה, עלינו לשקמן וליצור רצועות צומח רחבות וסבוכות, שיתבססו על מינים מקומיים המותאמים למשטר הזרימה בנחל.

ייצוב גדות הנחלים באמצעות צומח הינו תהליך מורכב ליישום, הכולל היבטים שונים החל מבחירת המינים ומקומם בגדה, שתילתם או זריעתם ובאיזו מתכונת, תזמון השיקום ביחס למזג האוויר ולמנגנוני הנביטה של המינים השונים ועוד. מורכבות זו מצריכה בסיס ידע רחב ועשיר במיוחד, המותאם לתנאי הארץ, אך כיום בסיס הידע הקיים הינו חלקי בלבד ואינו מספק. לכן, מידת ההצלחה של ייצוב גדות הנחלים באמצעות צומח אינה אחידה ולעיתים פרויקטים נכשלים הן בשיקום המערכת האקולוגית והן בייצוב גדות הנחל.

המערכת האקולוגית הכורכרית מורכבת מפסיפס של בתי גידול המשתנים כתלות מהמרחק מהים בציר מזרח מערב, השינוי לאורך מפל הגשם בציר צפון דרום, ופרמטרים שונים של הקרקע: נוכחותה של שכבת נארי קשה המונעת התרוחחות של הכורכר, נוכחותם של רבדי חמרה או כיסוי חולי על הכורכר, עובי הקרקע והמפנה. רובם מתאפיינים בצמחייה פתוחה יחסית, ועירוב של צמחים ממוצא ים תיכוני ומדברי. במסגרת העבודה הנוכחית מיפנו שמונה מיני צמחים הייחודיים לכורכר הקשה, ו-66 מיני צומח האופייניים לפסיפס של כורכר חמרה וחול. עוד אותרו 11 מינים פולשים וארבעה פליטי תרבות. בייחוד חמציץ נטוי ושיטה כחלחלה המתפשטים במערכת הכורכרית במהירות והופכים לתצורת הצומח הדומיננטית. עוד במסגרת המחקר אותרו חמישה מינים של חלזונות יבשה בעלי זיקה ברורה, וככל הנראה גם אנדמיות לכורכר החופי: שיננית החוף, ולכורכים הפנימיים: שבלולית הכורכר, שבלולית פיקרד, שבלולית המדבר ולבנונית אהרוני. כמוכן, כורכר נמנה עם בתי הגידול העשירים ביותר בדבורי בר בישראל.

הסקר בוצע במקטע נחל תבור שבין חיבורו לנחל קיש לחיבורו עם נחל נין ובמקטע של נחל הקוסמת מנקודת החיבור שלו עם נחל תבור ועד עינות קישיון. במקטע נחל זה מתוכנן פרויקט שיקום כחלק מהתוכנית האגנית של רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי ל”עוטף הר תבור”.

סקר זה עוקב אחר המגמות בהתפתחות הצומח בפרויקט שיקום תעלת הירדן המזרחית ותעלת הבטחון בשנים הראשונות שלאחר השיקום.

סקר זה עוקב אחר ניסוי שבחן את מידת ההצלחה של תערובות זריעה שונות שבוצעו במסגרת עבודות שיקום נחל ציפורי במקטעים ספורייה והסוללים. במסגרת הניסוי נבחנו תערובות זריעה של מיני בר בלבד, תערובת מיני תרבות ותערובת מעורבת שנזרעו בזריעה ידנית. תוצאות הניסוי נפגעו עקב שיטפון עוצמתי שהתרחש 10 ימים לאחר הזריעה.

הסקר עוקב אחר המגמות בהתפתחות הצומח בפרויקט שיקום נחל ציפורי במקטע מרלין לאחר השיקום. במסגרת הפרויקט בוצעו ניטורים בשתי השנים הראשונות לאחר השיקום וצפויים ניטורים נוספים.