ייצוב גדות הנחלים באמצעות צומח הינו תהליך מורכב ליישום, הכולל היבטים שונים החל מבחירת המינים ומקומם בגדה, שתילתם או זריעתם ובאיזו מתכונת, תזמון השיקום ביחס למזג האוויר ולמנגנוני הנביטה של המינים השונים ועוד. מורכבות זו מצריכה בסיס ידע רחב ועשיר במיוחד, המותאם לתנאי הארץ, אך כיום בסיס הידע הקיים הינו חלקי בלבד ואינו מספק. לכן, מידת ההצלחה של ייצוב גדות הנחלים באמצעות צומח אינה אחידה ולעיתים פרויקטים נכשלים הן בשיקום המערכת האקולוגית והן בייצוב גדות הנחל.

סקר זה עוקב אחר המגמות בהתפתחות הצומח בפרויקט שיקום תעלת הירדן המזרחית ותעלת הבטחון בשנים הראשונות שלאחר השיקום.

סקר זה עוקב אחר ניסוי שבחן את מידת ההצלחה של תערובות זריעה שונות שבוצעו במסגרת עבודות שיקום נחל ציפורי במקטעים ספורייה והסוללים. במסגרת הניסוי נבחנו תערובות זריעה של מיני בר בלבד, תערובת מיני תרבות ותערובת מעורבת שנזרעו בזריעה ידנית. תוצאות הניסוי נפגעו עקב שיטפון עוצמתי שהתרחש 10 ימים לאחר הזריעה.

הסקר עוקב אחר המגמות בהתפתחות הצומח בפרויקט שיקום נחל ציפורי במקטע מרלין לאחר השיקום. במסגרת הפרויקט בוצעו ניטורים בשתי השנים הראשונות לאחר השיקום וצפויים ניטורים נוספים.