תקציר הפרויקט:

מלחות החוף בישראל:

המערכת האקולוגית הכורכרית מורכבת מפסיפס של בתי גידול המשתנים כתלות מהמרחק מהים בציר מזרח מערב, השינוי לאורך מפל הגשם בציר צפון דרום, ופרמטרים שונים של הקרקע: נוכחותה של שכבת נארי קשה המונעת התרוחחות של הכורכר, נוכחותם של רבדי חמרה או כיסוי חולי על הכורכר, עובי הקרקע והמפנה. רובם מתאפיינים בצמחייה פתוחה יחסית, ועירוב של צמחים ממוצא ים תיכוני ומדברי. במסגרת העבודה הנוכחית מיפנו שמונה מיני צמחים הייחודיים לכורכר הקשה, ו-66 מיני צומח האופייניים לפסיפס של כורכר חמרה וחול. עוד אותרו 11 מינים פולשים וארבעה פליטי תרבות. בייחוד חמציץ נטוי ושיטה כחלחלה המתפשטים במערכת הכורכרית במהירות והופכים לתצורת הצומח הדומיננטית. עוד במסגרת המחקר אותרו חמישה מינים של חלזונות יבשה בעלי זיקה ברורה, וככל הנראה גם אנדמיות לכורכר החופי: שיננית החוף, ולכורכים הפנימיים: שבלולית הכורכר, שבלולית פיקרד, שבלולית המדבר ולבנונית אהרוני. כמוכן, כורכר נמנה עם בתי הגידול העשירים ביותר בדבורי בר בישראל.

הסקר עוקב אחר המגמות בהתפתחות הצומח בפרויקט שיקום נחל ציפורי במקטע מרלין לאחר השיקום. במסגרת הפרויקט בוצעו ניטורים בשתי השנים הראשונות לאחר השיקום וצפויים ניטורים נוספים.

עבודת הדוקטורט עסקה במחקר ציקדיתיים (מחלקת החרקים, סדרת הפשפשאים) מהסוג המדובר במגוון בתי גידול לצורך סקירת מגוון המינים בסוג בישראל, בירור זהותם הטקסונומית, ובניית עץ פילוגנטי של הסוג. המחקר כלל איסופי שטח, דיסקציות, אנליזות מורפולוגיות, ריצוף גנטי והקלטת אותות הרטט ("קולות") היחודיים למין ומשמשים את הזכר לשם חיפוש נקבות בנות מינו. במהלך המחקר נתגלו ותוארו שישה מינים בסוג שהינם חדשים למדע.

משדור של תן זהוב (Canis aureus) באמצעות אטלס לאפיון דגמי התנועה, שימוש בבתי גידול ופוטנציאל הפצת הכלבת

מסד הנתונים כולל: